מה זה אינפלציה – המדריך העדכני והמקיף לשנת 2024
כשמדברים על כלכלה ובפרט על יוקר המחייה, אינפלציה היא אחד הנושאים העיקריים שעולים באופן כמעט מיידי. רובנו כנראה שמענו את המושג הזה יותר מפעם אחת בחיים, אבל לא רבים מאיתנו יודעים בדיוק מהי המשמעות שלו. במאמר שלפניכם תוכלו לקרוא מהי אינפלציה, איך היא משפיעה על שוק ההון, מהם הגורמים העיקריים שלה, כיצד היא נמדדת ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו. בואו נתחיל.
מה זה אינפלציה?
אינפלציה היא מונח מעולם הכלכלה המתאר מצב של עליית מחירים כללית מתמשכת, מה שמביא בסופו של דבר לשחיקה תאורטית של המטבע ולירידה של ערך הכסף, המובילה להקטנת כוח הקנייה שלנו. זה אומר שאם היינו יכולים לפני שנה לקנות קילו תפוחים בעשרה שקלים, היום תמורת אותו הסכום נוכל לקבל רק חצי קילו. אינפלציה היא תוצאה של שינוי במדד המחירים לצרכן. במילים אחרות, כאשר המדד הזה הוא חיובי נוצרת אינפלציה וכאשר המדד הוא שלילי נוצרת דפלציה (כלומר אינפלציה שלילית). במילים אחרות, אם רמת המחירים הכללית במשק עולה, למשל מחירם של מוצרי מזון עולה בהדרגה, נוצר מצב שבו המחירים מאמירים אבל ההכנסה הממוצעת נשארת קבועה ואז נוצר מצב שבו אותו הסכום מאפשר לנו לרכוש כמות קטנה יותר של מזון.
איך אינפלציה משפיעה על שוק ההון?
לאינפלציה יכולות להיות השפעות שונות על שוק ההון. קודם כול, היא עשויה להשפיע על שיעורי הריבית. ככל שהאינפלציה עולה, הבנקים הגדולים נוטים להגיב בהעלאת הריבית כדי לרסן את הלחצים האינפלציוניים. ריביות גבוהות יותר עלולות לייקר את ההלוואות, להוביל להפחתת ההשקעה ולהאט את שוק ההון. נוסף על כך, האינפלציה מפחיתה את כוח הקנייה שלנו עקב שחיקת הכסף. משקיעים מבקשים להגן על עושרם מפני אינפלציה על ידי השקעה בנכסים כגון מניות, נדל"ן או סחורות. הביקוש המוגבר הזה לנכסים שונים עלול להעלות את מחיריהם בשוק ההון. יתר על כן, אינפלציה יכולה להשפיע גם על הרווחיות ועל הרווחים של חברות. עלייה בעלויות הייצור כגון חומרי גלם או עבודה עלולה לסחוט את שולי הרווח ולהשפיע ישירות על מחירי המניות. באופן כללי חשוב להבין כי האינפלציה מביאה איתה אי ודאות ומשפיעה על זירת ההשקעות, על שיעורי הריבית, על מחירי הנכסים ועל רווחי החברות – כל אלו יכולים להשפיע על התפקוד של שוק ההון.
עם זאת, חשוב להבין כי שוק ההון היא זירה מורכבת המושפעת מהרבה מאוד גורמים. מי שרוצה להצליח בו ולהשקיע בנכסים ובמוצרים פיננסיים בחוכמה צריך לשקול את האפשרות של לימודי שוק ההון באופן מקצועי. בקורסים מובילים לומדים בין היתר על אינפלציה ועל עוד תופעות כלכליות חשובות אחרות המשפיעות על שוק ההון.
מהם הגורמים המייצרים אינפלציה?
הגורמים לאינפלציה הם רבים ומגוונים, וכשמנסים להבין מדוע מתרחשת אינפלציה במקום ובזמן מסוימים, אי אפשר לנתק את התופעה הכלכלית מהקשרים אחרים שבהם היא תלויה כגון תרבות, גיאופוליטיקה ועוד. משום שמדובר במצב בסיסי של היצע עודף של כסף במשק, נהוג לחלק את הגורמים לאינפלציה לשלושה גורמים עיקריים:
אינפלציית היצע
אינפלציית היצע היא מצב המתרחש כאשר נוצר חוסר כלשהו בייצור של מוצר מסוים בעקבות משבר, מלחמה או כל סיבה אחרת. לדוגמה, אם חברות גז בישראל יחליטו על הפחתת הייצור של גז מסיבה כלשהי או שייצור הגז יצומצם בגלל מלחמה באזור, ההיצע של הגז הזמין יפחת באופן ניכר. המשמעות היא שכעת כדי לקבל את אותה כמות הגז, יצטרכו הצרכנים לשלם הרבה יותר וכך עשויה להיווצר אינפלציה. אפשר לראות את זה היטב במוצרים שונים המבוססים על משאבים מתכלים.
אינפלציית ביקוש
אינפלציית ביקוש היא המצב ההפוך שבו הביקוש למוצר מסוים עולה, אך ההיצע מנגד נשאר כפי שהיה. למשל, כאשר הביקוש לביצים גדל בתקופת החגים אך ההיצע הקיים נשאר דומה בכמות, המחירים עולים באופן חד ונוצרת אינפלציה עקב עלייה בביקוש.
אינפלציה מוניטרית
אינפלציה מוניטרית (מהמילה Money) היא אינפלציה שהממשלה יוצרת על ידי הגדלה של היצע הכסף במשק. אינפלציה מסוג זה יכולה לקרות בעקבות גידול בהוצאות בממשלה או אחרי שינוי בשער הריבית. ממשלות ובנקים מרכזיים הם הגופים היחידים הרשאים להדפיס כסף ולהזרים אותו למשק. זה קורה לא אחת כאשר ממשלות חייבות כסף לספקים ואין להן מאיפה לשלם. כדי לממן את ההוצאות, הממשלות והבנקים נדרשים לגייס סכומים נזילים דרך מכירת אגרות חוב ממשלתיות לציבור הרחב. במצב שבו יש כסף רב במשק אך הפעילות הכלכלית נותרת קבועה, נוצר מצב של שחיקת ערך הכסף, כלומר אינפלציה מוניטרית.
איך האינפלציה נמדדת?
מדידות כלכליות נעשות בקביעות ובתדירות בהרבה מדינות בעולם. כאן בישראל, בכל 15 בחודש בשעה 18:30 בדיוק מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) את השינוי במדד המחירים לצרכן שהוא למעשה מדד האינפלציה. המדד עצמו מבוסס על מה שהלמ״ס מגדירה בתור סל הצריכה הממוצע של משפחה בישראל, והוא מורכב ממאות מוצרים ושירותים שונים שכולנו מכירים וצורכים מדי יום כמו הוצאות דיור, מזון, הוצאות תקשורת, תחבורה, הלבשה, פנאי ועוד. כלל המוצרים בסל נמצאים תחת מעקב קבוע של המדינה, והלמ״ס היא בעצם הגוף המחשב וקובע אם סל המוצרים הבסיסים הוזל או התייקר. שינויי מחירים גדולים ומהותיים (כמו המקרה של מהפכת הסלולר שהתרחש לפני מספר שנים) יכולים להשפיע בחדות על מצב האינפלציה בישראל. אגב, גם מחירי הנדל״ן בישראל משפיעים לא מעט בעניין הזה.
מהן ההשפעות של האינפלציה?
אפשר לומר שאינפלציה היא מצב שיש לו השפעות רבות שיבואו לידי ביטוי בתחומים רבים בחיים של כולנו. הינה כמה דוגמאות:
- עליית מחירי המשכנתא – האינפלציה משפיעה על חיינו דרך מוצרים וחוזים הצמודים למדד, ובשל כך צמודים לאינפלציה. ברוב המשכנתאות בישראל יש חלק ממנה הצמוד למדד, וזה אומר שמחיר המשכנתא עולה ככל שהאינפלציה עולה. זה נכון גם בכיוון ההפוך – אם יש לנו חיסכון או השקעה צמודים למדד אז התשואה שלנו תעלה.
- הגדלת תשלומי הלוואות – האינפלציה משפיעה על כל סוגי ההלוואות ולא רק על המשכנתא. מי שלקח הלוואה צמודה למדד יבחין שההלוואה שלו עולה לו יותר במקרים של אינפלציה.
- שינוי בחסכונות – חסכונות קבועים שאינם צמודים למדד, למשל פקדונות בבנק, נשחקים בעקבות גידול באינפלציה וערכם יורד משום שכוח הקנייה של הכסף קטן יותר.
- השפעה ישירה על השכר שלנו – אם השכר שהעובדים מקבלים הוא קבוע ולא צמוד למדד, המשמעות היא שכוח הקנייה יורד וסל המוצרים שאפשר לקנות באותו הסכום קטן. שכר הצמוד למדד האינפלציה אינו מושפע ממנה (והוא עולה או יורד בהתאם). שכר צמוד למדד הוא משהו שכבר כמעט ולא קיים בימינו. אם האינפלציה גבוהה והשכר שלנו לא משתנה, המשמעות היא שנצטרך לעבוד יותר ולשלם יותר כדי לשמור על אותה רמת החיים שאנחנו רגילים אליה, או לחלופין לקנות פחות ובעצם לרדת ברמת החיים שלנו.
סיכום
אינפלציה היא מצב עדין של איזון נכון בין ביקוש, היצע וכוח הקנייה של צרכנים בישראל. את המושג אינפלציה כולנו חייבים להכיר לעומק, לא משום שאנחנו צריכים להיות כלכלנים ולעסוק בפיננסיים באופן מקצועי בהכרח, אלא משום שזהו מושג בסיסי ביותר המשפיע באופן ישיר על החיים של כולנו. בעזרת לימודים בתחום שוק ההון תוכלו להעשיר את הידע שלכם על אינפלציה באופן ספציפי ועל כל המושגים האחרים החשובים בתחום.