מנכ"ל משותף ומייסד מכללת פסגות ורשת חללי העבודה והמשרדים dogether.
ייתכן ששמעתם את המונח "חוזה עתידי" ותהיתם מה בדיוק עומד מאחוריו. וכדאי לדעת שלא מדובר בכלי מסתורי ששמור רק לבנקים הגדולים, אלא מנגנון די הגיוני, שברגע שמבינים את החלקים שלו, הוא נעשה ברור ומעשי. גופים מוסדיים וסוחרים פרטיים משתמשים בו מסיבות שונות: גידור סיכונים, מינוף וספקולציה. במאמר הזה נפרק אותו לגורמים ונסביר מה צריך לדעת לפני שנכנסים לתחום.
חוזה עתידי הוא הסכם מחייב בין שני צדדים לקנות או למכור נכס מסוים, בכמות מוגדרת, במחיר שנקבע היום, במועד עתידי שנקבע מראש. במילים אחרות, שני הצדדים "נועלים" היום את המחיר של עסקה שתתבצע בעתיד.
לכל חוזה עתידי יש שלושה רכיבים מרכזיים: נכס הבסיס (מדד מניות, סחורה, מטבע וכדומה), המחיר שסוכם בין הצדדים, ומועד הפקיעה שבו העסקה מסולקת. בפועל, רוב הסוחרים סוגרים את הפוזיציה לפני מועד הפקיעה, ואף פעם לא מקבלים את הנכס הפיזי עצמו.
בישראל, שוק הנגזרים המרכזי מבוסס על מדד ת"א 35, והוא נסחר בבורסה בתל אביב תחת השם המוכר "מעו"ף". השווי של כל חוזה נקבע לפי רמת המדד כפול מכפיל קבוע שנקבע בבורסה, כך שחוזה אחד יכול לייצג חשיפה של מאות אלפי שקלים, גם אם ההון שמפקידים כדי לפתוח אותו קטן בהרבה.
כשקונים מניה, משלמים את המחיר המלא שלה ומקבלים בעלות אמיתית, כולל זכות לדיבידנדים ולהצבעה באסיפה. בחוזה עתידי לא קונים את הנכס, אלא נכנסים לפוזיציה ממונפת שהערך שלה מתעדכן בכל יום לפי השינויים במחיר נכס הבסיס. התהליך הזה נקרא "מארק טו מרקט": בכל יום החשבון שלכם מזוכה או מחויב לפי תנועת השוק, בלי לחכות לסגירת הפוזיציה.
חוזי Futures הם חוזים אחידים לגמרי: הבורסה קובעת את גודל החוזה, את מועד הפקיעה, את יחידת שינוי המחיר המינימלית (טיק) ואת אופן הסילוק. מאחר שהתנאים זהים לכולם, נוצר שוק נזיל שבו קל להיכנס ולצאת. מאחורי כל עסקה עומד מסלקה מרכזית, שמבטיחה את ביצוע החוזה ומקטינה את הסיכון שהצד השני לא יעמוד בהתחייבות שלו.
חוזי Forward נחתמים מחוץ לבורסה, ישירות בין שני צדדים, בדרך כלל בין לקוח לבנק. הם גמישים יותר, ואפשר להתאים בהם את הכמות, את המועד ואת התנאים בדיוק לפי הצורך. יבואנים ויצואנים בישראל משתמשים בהם לעיתים קרובות כדי לנעול שער חליפין לעסקאות עתידיות. החיסרון הוא שאין מסלקה מרכזית, ולכן הסיכון שהצד השני לא יעמוד בחוזה גבוה יותר.
מגדרים הם גופים שיש להם חשיפה אמיתית בשוק, והם רוצים להגן על עצמם מפני תנודות. למשל, קרן פנסיה שמחזיקה תיק גדול של מניות ישראליות יכולה למכור חוזים עתידיים על ת"א 35 כדי להגן מפני ירידות, בלי למכור את המניות עצמן. חברה שמייבאת סחורות ומשלמת בדולרים יכולה להשתמש בחוזה Forward כדי לנעול את שער הדולר-שקל.
ספקולנטים הם סוחרים שנכנסים לפוזיציות לפי הציפיות שלהם לכיוון השוק. הם לא מחזיקים את נכס הבסיס ולא צריכים אותו, הם רוצים להרוויח מהתנועה. הספקולנטים מוסיפים נזילות לשוק, אבל חשופים לסיכון גבוה יותר. וחשוב לדעת: רבים מהסוחרים המתחילים מסיימים את השנה הראשונה שלהם בהפסד, בדרך כלל בגלל מינוף גבוה מדי וניהול סיכונים לקוי.
רבים שואלים למה בכלל להשתמש בחוזים עתידיים אם הם כרוכים בסיכון. התשובה היא שהיתרון והסיכון קשורים זה בזה. המינוף, שמאפשר לשלוט בפוזיציות גדולות בעזרת הון שהוא רק חלק קטן מהחשיפה, הוא בדיוק מה שהופך את הכלי לאטרקטיבי מצד אחד ולמסוכן מצד שני. גופים מוסדיים אוהבים אותו לצורכי גידור, וסוחרים פרטיים חסרי ניסיון עלולים לשלם עליו ביוקר.
המינוף שמגדיל את הרווחים מגדיל באותה מידה גם את ההפסדים. תנועה קטנה בשוק יכולה לגרום להפסד גדול ביחס להון שהופקד, ובמצבים קיצוניים ההפסד יכול אפילו לעבור את הסכום שבחשבון. גם התמחור של החוזים מושפע מכוחות שכדאי להכיר. אחד מהם הוא ארביטראז’, ניצול של פערי מחירים בין שווקים, ששומר על הקשר בין מחיר החוזה למחיר נכס הבסיס ויכול להשפיע על הרווחיות בתנאי שוק מסוימים. מי שמבין את המנגנון הזה מבין טוב יותר למה מחיר החוזה זז כפי שהוא זז.
חוזים על מדדים מובילים, כמוS&P 500 , נסחרים כמעט 23 שעות ביממה. כך אפשר להגיב לאירועים בעולם בזמן אמת, גם כשהבורסה המקומית סגורה. המחירים שקופים ונגישים, וזה עוזר לקבל החלטות מבוססות ועדכניות.
דרישות הביטחונות (המרג’ין) לא קבועות. בתקופות תנודתיות, הבורסה או הברוקר יכולים להעלות אותן, ואז צריך להזרים כסף נוסף בהתראה קצרה. אם ההון בחשבון יורד מתחת לרמה המינימלית, הברוקר עלול לסגור את הפוזיציה בלי לשאול אתכם.
הצעד הראשון הוא לבחור ברוקר מורשה ומפוקח. כדי לסחור בנגזרים על ת"א 35 צריך ברוקר שהוא חבר בורסה בתל אביב, ולחוזים בינלאומיים יש ברוקרים בינלאומיים מפוקחים שמאפשרים גישה לשווקים בעולם. לפני שבוחרים פלטפורמה, כדאי להשקיע בלימודי שוק ההון, כי מי שמבין את הכלים יודע גם להשוות בין ברוקרים ולשאול את השאלות הנכונות. בדקו את העמלות, את הפלטפורמה, את התמיכה בעברית ואת דרישות המינימום, ורק אז החליטו.
לפני שמפקידים אפילו שקל אחד, כדאי לתרגל בחשבון דמו, סימולציה של מסחר אמיתי בלי סיכון. מי שרק מתחיל צריך קודם בסיס יציב, ולימוד של שוק ההון למתחילים נותן בדיוק את זה: היכרות עם מניות, אג"ח, מדדים ופקודות מסחר, לפני שמתמודדים עם כלים מורכבים כמו חוזים עתידיים. אנחנו במכללת פסגות מלמדים את התחום בגישה מעשית, עם צוות של יותר מ-40 מרצים, בשישה סניפים ברחבי הארץ או בלימוד מקוון. וכלל אחרון שתמיד נכון: קבעו מראש כמה אתם מוכנים להפסיד בכל עסקה, ועמדו בזה.
חוזה עתידי הוא הסכם מחייב לקנות או למכור נכס במחיר שנקבע היום, במועד עתידי. הוא משמש גופים מוסדיים ועסקים לגידור סיכונים, וסוחרים לספקולציה על כיוון השוק. היתרון הגדול שלו, המינוף, הוא גם הסיכון הגדול שלו: הוא יכול להגדיל רווחים, אבל גם הפסדים, ובמצבים קיצוניים ההפסד יכול לעבור את הסכום שהופקד. לכן חוזים עתידיים דורשים הכנה רצינית: הבנה של נכס הבסיס, של מנגנון המרג’ין ושל ניהול סיכונים, וגם תרגול בחשבון דמו לפני שמשקיעים כסף אמיתי. מי שבונה בסיס ידע מוצק לפני הכניסה לשוק מגדיל את הסיכוי לקבל החלטות נבונות.
המידע במאמר הוא כללי, ואין לראות בו ייעוץ השקעות.
שתפו את המאמר:
מאמרים נוספים מאותו התחום:
נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך...
יועצי הלימודים שלנו זמינים עבורך, וישמחו לעזור!
יועצי הלימודים שלנו זמינים עבורך, וישמחו לעזור!
