תמ"ג: מה זה אומר והאם זהו המדד המושלם?
המדד המוכר והחשוב ביותר למדידת עושר וכושר ייצור של מדינות הוא התמ"ג. יש איתו כמה בעיות, אך עדיין חשוב מאוד להכיר אותו כי הוא הבסיס להבנה הכלכלית של מדינות, ובטח אם רוצים לסחור ולהשקיע במקומות שונים בעולם. אז מהו תמ"ג, מה ההבדל בינו לבין תל"ג, איך מודדים אותו בפועל ומתי נולד המושג? כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
מהו תמ"ג?
תמ"ג (או תוצר מקומי גולמי) הוא מונח בכלכלה המציין את המדידה של הערך הכולל של סחורות ושירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים על פני תקופת זמן נתונה. לצורך העניין, התוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל לשנת 2022 עמד על כ-525 מיליארד דולרים.
התמ"ג הוא אחד הכלים המשמשים להערכת חוסן כלכלי של מדינות, אך חשוב לדעת כבר עכשיו שהוא אינו משקף בהכרח את רמת ההתפתחות הכלכלית של מדינות מפני שאינו עוסק בשאלת פיזור התוצר ומי נהנה ממנו בפועל.
מהו ההבדל בין תמ"ג לתל"ג?
תל"ג הוא למעשה התוצר הלאומי הגולמי של מדינה, והוא נבדל מתמ"ג בכך שהוא מביא בחשבון לא רק את התוצרת המקומית, אלא גם העברה של כספים מהמדינה למדינות אחרות. אפשר לומר ששני הנתונים האלו משלימים זה את זה, והרבה פעמים כדי לקבל תמונה כלכלית שלמה יותר על כושר הייצור ועל מידת ההתפתחות של מדינות, צריך לנתח את שניהם בו זמנית.
מהו מדד תמ"ג לנפש?
תמ"ג לנפש הוא מדד כלכלי המשמש להערכת רמת החיים והפריון הכלכלי במדינות. התמ"ג הוא סך הערך של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה במהלך שנה קלנדרית, וכאשר מחלקים את התמ"ג במספר התושבים מתקבל התמ"ג לנפש, המייצג את הערך הממוצע של סחורות ושירותים לכל אזרח במדינה. מדד זה מאפשר להשוות בין רמת החיים במדינות שונות או לאורך זמן באותה מדינה, ומשמש כאינדיקטור כללי לרווחה כלכלית ולכוח הקנייה של האוכלוסייה. עם זאת, חשוב לציין שהמדד הזה לא מביא בחשבון פערים בהכנסות או איכות החיים.
מהו ההבדל בין תמ"ג נומינלי לתמ"ג שווי כוח הקנייה?
תמ"ג נומינלי ותמ"ג שווי כוח הקנייה הם שני מדדים להערכת התוצר המקומי הגולמי של מדינה, אך הם שונים באופן החישוב שלהם. תמ"ג נומינלי הוא הערך הכולל של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה, ומחושב במונחי המחירים הנוכחיים ובלי התאמה לאינפלציה. כלומר הוא משקף את הערך הכלכלי במטבע המקומי כפי שהוא מופיע בשוק, אך אינו מביא בחשבון הבדלים ביוקר המחיה בין מדינות שונות. לעומת זאת, תמ"ג שווי כוח הקנייה מוסיף את האלמנט המשקף את יוקר המחיה, ועל כן מאפשר להשוות את כוח הקנייה בין מדינות שונות. הוא מאפשר להבין כמה כוח קנייה יש לאזרחים במדינה מסוימת ביחס לאזרחי מדינות אחרות, ולכן משמש למדידה מדויקת יותר של רמת החיים.
קצת על ההיסטוריה של המושג
המושג תמ"ג הוא פרי פיתוחו של הכלכלן סיימון קוזנץ, שהשתמש בו לראשונה בדוח שכתב עבור הקונגרס האמריקאי. המסמך נכתב בתקופת השפל הכלכלי הגדול של ארצות הברית, כשקובעי המדיניות חיפשו כלים להתמודדות עם המצב הקשה. בתחילת הדוח הזהיר קוזנץ מפני שימוש בתל"ג כמדד לבחינת הצלחה של מדינה. קוזנץ לא חשב על התמ"ג בתור כלי למדידת החוסן הכלכלי של מדינות, אך עם השנים הוא הפך לכלי המרכזי והחשוב ביותר והחליף בכך את התוצר הלאומי גולמי.
איך מחשבים תמ"ג?
כשמדברים על חישוב תמ"ג, מבחינים לרוב בין חישוב תמ"ג נומינלי הקשור לערך הכספי שיצא בתקופה מסוימת, לבין תמ"ג ריאלי הכולל גם התאמה לאינפלציה בשנה הנתונה. משוואת החישוב המקובלת לתמ"ג היא צריכה פלוס השקעות פלוס ייצוא מינוס ייבוא.
משנות החמישים של המאה הקודמת, כלכלנים רבים מעדיפים לפצל את הצריכה הכוללת לצריכה פרטית וממשלתית. מכאן, נוצר סוג חישוב חדש ומשוואה של תמ"ג = צריכה פרטית פלוס השקעות פלוס הוצאות ממשלה פלוס ייצוא מינוס ייבוא. הצריכה הפרטית היא הצריכה המבוצעת על ידי תושבי המדינה וכל מה שמוגדר כשירות סופי. השקעות של המדינה הן השקעות עסקיות בתשתיות או הוצאות אחרות שמטרתן להביא לרווח עם הזמן. הוצאות ממשלתיות הן סך כל ההוצאות של ממשלה בשנה מסוימת.
במסגרת לימודי שוק ההון לומדים את כל המושגים האלו לעומק, ומקבלים מושג ברור על הבסיס של הכלכלה העולמית והכלכלה הישראלית כחלק ממנה.
מהן הבעיות במדידות תמ"ג?
תמ"ג מאפשר לנו למדוד את כושר הייצור וההתפתחות הכלכלית של מדינות, אבל זה לא אומר שהמדידות מושלמות ושאין איתן בעיות. הינה כמה בעיות שצריך להביא בחשבון אם בוחרים להשתמש בנתון של תוצר מקומי גולמי:
- בעיות עקרוניות – הבעיה היסודית והעמוקה היא שהתמ"ג לא בוחן בפועל את התוצר, אלא את ההוצאה המצרפית, כלומר מכליל גם מוצרים שיוצרו ולא נצרכו (למשל סחורה במחסנים). המדד גם לא מביא בחשבון תוצרי ביניים, למשל חומרי גלם שנרכשו על ידי מפעלים, אלא רק את הרכישה של המוצר הסופי על ידי המדינה. בעיה נוספת היא חישוב של השקעות וחסכונות בתור הוצאה, על אף שזוהי פעולה שבסיס מטרתה הוא ייצור של כסף ורווחים. אלו הן שתי דוגמאות מרכזיות לבעיות עקרוניות בחישוב, אך חשוב לדעת שקיימות עוד כמה בעיות כאלו הפוגעות במהימנות הנתונים של התמ"ג
- בעיות דיוק במדידה – על הבעיות האלו הצביעו לאורך השנים כמה וכמה כלכלנים. אחת הבולטות היא ההתעלמות מפעילות שוק שחור ועסקאות שאינן מתועדות, שבהרבה מאוד מדינות יכולה להיות חלק גדול מהתוצר המקומי הגולמי. בישראל פעילות השוק השחור מוערכת בכמה אחוזים מכלל העסקאות, והנתון הזה לא מובא בחשבון. בעיה נוספת היא שהמדידה היא כמותית ולא איכותית, ואם מודדים למשל תוצר מסוים שהייצור שלו פוגע בסביבה ומביא להפסדים, הדבר לא מובא בחשבון בחישוב התמ"ג
מהי השפעת ירידת תמ"ג על שוק ההון?
אם התמ"ג יורד, המשמעות של הדבר היא שהכלכלה מתכווצת. אם התמ"ג נמצא בירידה במשך שני רבעונים רצופים, המשמעות היא בדרך כלל שהמשק נמצא בתקופת מיתון. כאשר הכלכלה נפגעת גם שוק ההון נפגע באופן ישיר, כי החברות הנסחרות בו נפגעות ומייצרות פחות. באותה נשימה חשוב לדעת שבמקרים של ירידה בתמ"ג ומשק שנכנס למיתון נוטים להפחית את הריבית במשק כדי לסייע לציבור, מה שאומר שיהיו מגוון אפשרויות והזדמנויות עסקיות. בהקשר הזה שווה בהחלט להכיר את המושג אינפלציה, ואם אתם עדיין לא יודעים מה זה אינפלציה תוכלו לקרוא בלחיצה על הקישור את כל מה שאתם צריכים לדעת בנושא.
שיטות השוואה שמנסות לנטרל השפעות נומינליות
ההשפעות הנומינליות הן קושי מרכזי המגיע עם מדידה ובחינה של כלכלות של מדינות דרך התמ"ג. כדי לנסות ולנטרל את הבעיה פותחו במשך השנים שיטות המנסות לנטרל אותן.
- כוח רכישה בשער חליפין – כוח רכישה בשער חליפין (PPP – Purchasing Power Parity) הוא שיטה להשוואת תמ"ג בין מדינות על בסיס כוח הקנייה המקומי שלהן, במקום על בסיס ערך נומינלי בלבד. כוח הרכישה בשער חליפין כולל את ההבדלים ביוקר המחיה בין מדינות, מה שמאפשר השוואה מדויקת יותר של רמת החיים. במקום להשתמש בשערי חליפין שוקיים היכולים להיות מושפעים ממגוון גורמים כמו מדיניות מוניטרית או תנודות בשוק המט"ח, השיטה מתמקדת בהשוואת המחירים של סל מוצרים ושירותים סטנדרטי בין מדינות שונות. השיטה הזאת בעצם מנטרלת הבדלים זמניים בשערי החליפין, ומאפשרת השוואה טובה יותר של התוצר המקומי הגולמי האמיתי, מה שמספק תמונה מדויקת יותר של עושר האוכלוסייה ומתוך כך של צמיחה כלכלית במדינות שונות
- השוואה על בסיס שער חליפין – השוואה על בסיס שער חליפין היא שיטה להשוואת תמ"ג בין מדינות על ידי המרה של התוצר המקומי הגולמי שלהן למטבע משותף (בדרך כלל דולר אמריקאי) על פי שער החליפין הנוכחי בשוק המט"ח. שיטה זו מאפשרת להשוות את הערך הנומינלי של התמ"ג בין מדינות, אך היא חשופה להטיות הנובעות מתנודות בשערי החליפין, ממדיניות מוניטרית ומפעילות של שווקי הון גלובליים. השוואה על בסיס שער חליפין עשויה לספק תמונה לא מדויקת של העוצמה הכלכלית האמיתית של מדינה, כיוון שהיא אינה מתחשבת בהבדלים ביוקר המחיה. עם זאת, היא בהחלט מאפשרת הבנה מהירה של עוצמתן הכלכלית של מדינות בעולם במונחים נומינליים ובהקשר גלובלי
מהן הביקורות על שימוש בתמ"ג?
הביקורת העיקרית והחשובה ביותר על השימוש בתמ"ג היא בלי ספק העובדה כי הוא אינו משקף את כל היבטי הרווחה הכלכלית והחברתית של מדינות. התמ"ג מודד אך ורק את הפעילות הכלכלית הנומינלית ואינו מתחשב בהיבטים חשובים כמו פערים בהכנסות, עוני, או חלוקת העושר בין האזרחים במדינה. בדיוק בגלל זה אנחנו יכולים לראות מדינות עם תמ"ג גבוה שעדיין סובלות מפערים חברתיים נרחבים, מה שבפועל מצמצם את משמעות המדד כמדד לרווחה כוללת של הציבור.
שנית, התמ"ג אינו כולל את הערך של שירותים שאינם נסחרים בשוק, כמו עבודות בית, פעילויות שונות של התנדבות או טיפול בילדים ובקשישים. התמ"ג הבסיסי גם מתעלם מההשפעות הסביבתיות והחברתיות השליליות של פעילות כלכלית, כמו זיהום או השפעה על הבריאות, ולכן גם לא באמת משקף את העלויות (שהרבה פעמים הן גבוהות מאוד) של תופעות אלו.
לבסוף, צריך לזכור שהתמ"ג אינו מודד את איכות החיים, בריאות הציבור או את איכות החינוך במדינות, מרכיבים שהם חיוניים ברווחה של האוכלוסייה. ביקורת זו הובילה לפיתוח מדדים חלופיים כמו מדד האושר הלאומי הגולמי (GNH) או מדד הפיתוח האנושי (HDI), המנסים להציע תמונה רחבה ומדויקת יותר של רווחת האוכלוסייה.
סיכום
התמ"ג משמש עד היום ככלי מרכזי למדידת איכות החיים ופיתוח כלכלי של מדינות בעולם, על אף שיש איתו כמה בעיות. הוא רלוונטי לקובעי המדיניות במדינה, לאנשים המחפשים את המקום הטוב ביותר לגור בו וכמובן גם למי שרוצה להשקיע את הכסף שלו במדינה מסוימת בדרכים שונות, למשל השקעות בשוק ההון או קניית נדל"ן במדינה מסוימת. אם אתם חושבים להשקיע בשוק ההון, את המושג הזה חשוב מאוד להכיר לצד מושגים אחרים רבים שיאפשרו להיכנס למים העמוקים בבטחה. במכללת פסגות תוכלו לעשות את הצעדים הראשונים שלכם בעולם המסחר עם המרצים הטובים ביותר והתכנים הרלוונטיים והעדכניים ביותר, כולל התנסות כבר בשלב הקורס. רוצים לדעת עוד? המומחים של פסגות זמינים עבורכם בכל שלב. ואם אתם רוצים לקרוא ולהחכים עם מאמרים כמו מהו שער חליפין וכיצד הוא נקבע או עוד נושאים חשובים שכל סוחר בבורסה צריך להכיר, שווה בהחלט להיכנס לבלוג שלנו, המלא במגוון תכנים הזמינים עבורכם בכל זמן.