מבט על השוק האירופאי

כותב: אילן ברנבויים

בשנים האחרונות אנחנו ערים למשבר שפוקד את היבשת השכנה ככלל, ומדינות כמו יוון, איטליה ופורטוגל בפרט. אולם, זאת אינה הפעם הראשונה שבה התקשורת עוסקת בנבואות זעם, יותר מאשר במציאות והשלכותיה.

עם זאת, אכן מתחולל משהו ואנחנו, ציבור המשקיעים, מעוניינים לדעת איך ניתן להרוויח מזה כסף או לפחות לא להפסיד.

האם המשבר האירופאי טומן בחובו הזדמנויות השקעה? ואם כן, האם אנחנו יודעים כיצד לנצל אותם?

ראשית עלינו להבין את משמעות המושגים "מדיניות מוניטרית" ו"מדיניות פיסקלית".

המדיניות המוניטרית היא שליטה ובקרה על כמות הכסף הנמצא בשוק, ועל מתן הלוואות וריביות. מי שנוטל את האחריות על מדיניות מוניטרית תקינה זה הבנק המרכזי (כמקובל במדינות המערב). להבדיל, המדיניות הפיסקלית היא הדרך בה פועלת הממשלה עם הכסף. בכדי לפשט את הדברים ניתן לחשוב על זה כך; באחריות הממשלה לגבות מיסים מאזרחיה ולהחליט לבזבז בתבונה את כמות הכסף שגבתה.

הבעיה מתחילה כאשר מדינה מבזבזת יותר מסך ההכנסות שלה (כספי המיסים) ואז הפתרון המתבקש הוא הלוואה.הבנק האירופאי

באירופה יש מדינות רבות שנכללות באיחוד האירופאי והן שונות זו מזו במדיניות הפיסקלית שלהם, כלומר כל מדינה פועלת בצורה שונה עם הכסף אותו היא מקבלת. מנגד המדיניות המוניטרית היא אחת לכל מדינות האיחוד, ולה אחראי הבנק מרכזי של אירופה (ECB).

בעבר באירופה היו סוגים שונים של מטבעות, מה שייקר באופן משמעותי את הפעילות העסקית והסחר בין המדינות. ב1999 השיק הבנק המרכזי של אירופה את מטבע היורו וקבע מדיניות אחידה לכל מדינות גוש האירו. במצב כזה מדינות חלשות יחסית (ספרד, יוון) מקבלות מסגרת אשראי כשם שמקבלות מדינות יציבות ועמידות כלכלית (גרמניה). לצורך המחשה חישבו על מצב דומה בו חברת ביטוח תעשה מחירים שווים לכל הנהגים, בין אם אתה נהג חדש בן 18 ובין אם נהג ותיק בן 30.

מדינות כמו יוון ואיטליה החלו לבזבז כספים רבים יותר בעקבות כך שהן מקבלות הלוואות גבוהות בריביות נמוכות, ובעצם נוצרה תחושה של שגשוג כלכלי מכיוון שנפתחו מפעלים חדשים ומקומות עבודה חדשים.

אולם כל הפריחה הזאת היא אשליה, שהרי הכסף שגרם לשגשוג מלכתחילה מקורו בהלוואה, והלוואות – צריך להחזיר.

בשנת 2008 נגמרה החגיגה הבזבזנית יחד עם המשבר בארה"ב, כאשר זו גרמה לקריסה של שוק האשראי העולמי. הראשונה לסגור את ברז האשראי הייתה גרמניה, שכן היא מדינה מאוד אחראית במדיניות הפיסקלית שלה. במהלך השנים גרמניה חילקה הרבה מאוד הלוואות למדינות הנכשלות של אירופה וכאשר היא סגרה את הברז מדינות אלו התעוררו לסיוט כיוון שהבינו שהן אינן מסוגלות לשלם את כל מה שהתחייבו לו (הלוואות לבנק האירופאי, משכורות של אלפי עובדים, מפעלים וכו'…)

המדינה היחידה שיכלה להיחלץ לעזרת המדינות הנכשלות הייתה גרמניה ואכן היא הסכימה לעשות זאת, אולם בתנאי שכל המדינות שיקבלו את עזרתה, יחויבו להפעיל מדיניות צנע: משמעות הדבר – לבזבז פחות ולהחזיר יותר חובות. וכאן מגיע גם ה"קאצ'", שימו לב:  כאשר מדינה מבזבזת פחות, משמעות הדבר היא שנסגרים משרדים ממשלתיים ונסגרים מקומות עבודה רבים, מצב בו רבים מהאזרחים לא עובדים מביא למצב שבו העסקים פושטים רגל כי לאיש אין כסף לקנות בחנויות. מכאן שכמות המיסים שממשלה אוספת קטנים משמעותית, מה שמונע ממנה להחזיר את החובות.

קיים ספק גדול לגבי השתקמותם של חלק מהמדינות ובפרט יוון ולכן עלה פתרון להוציא את יוון מגוש האירו תמורת סיוע נכבד של כסף מהאיחוד האירופאי ומגרמניה. כמו גם המצב בפורטוגל הולך ומדרדר כאשר לא מזמן אחד הבנקים הגיש בקשה לפשיטת רגל.

אז נסכם שהטלנובלה הכלכלית באירופה עומדת בפני התפתחויות שונות ואנחנו כמשקיעים לא יכולים לעצום עין. על מנת שנדע איפה עלינו להשקיע עלינו קודם כל להכיר את השחקנים העיקריים במשחק.

 

המכללה עוסקת בלימודי שוק ההון ומסחר בלבד, אינה מספקת שירותי ייעוץ השקעות כהגדרתם בחוק, ואינה בעלת רישיון מכוח החוק. יודגש: מבזקי המידע והשיעורים בחדרי המסחר כוללים נתונים כלליים אודות אירועים בשוק ההון, ואינם מתיימרים להוות תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של אדם מסוים