כלכלה – ההתחלה

כותב: יוסי לוי

שלום סטודנטים יקרים, שמי יוסי לוי ואני מרצה מלווה במכללה, תמיד בשיעורי אני נתקל  מול שאלות שלכם שתמיד נגררות אל מעבר לחומות הניתוח הטכני ולכן החלטתי לצאת בטור שמסביר בעצם איך כלכלה הגיעה ולמה, ואיך בכלל זה הגיע למסחר ?

במאמר זה אני מראה בצורה פשוטה מאין דברים התחילו ואיך הם התגלגלו למה שאנחנו קוראים היום כלכלה.

הרי הכל כל כך מובן מאליו היום הכסף , הבנקים ,מחירים בקיצור כלכלה.(אני באמת ישתדל להציג את הדברים בצורה הפשוטה ביותר שניתן)

אז איך הכול התחיל – הרי מהי כלכלה, בצורה הפשוטה ביותר שלה? בשורה אחת, הקצאת משאבים יעילה.

אסביר , אם תמיד היה קיים כל דבר (כל מוצר שתעלו במחשבתכם) לא היינו צריכים לשלם עבור "מוצר" זה כי יש אותו בכל מקום ובכל זמן ממש כמו אויר . אין הגבלה של אויר בעולם ולכן אנו לא נדרשים לשלם עבורו, זהו משאב ממש ממש "זול".

כלומר ניתן להסיק מהפסקה הקודמת שאנו חיים במקום בו רוב המשאבים שאנו צורכים הם משאבים סופיים כמו מים מזון אנרגיה (אני לא מדבר על אנרגיה סולארית שגם היא סופית … אבל זה לא למאמר זה) ועל כן באה הכלכלה בכדי לתקצב משאבים אלו בצורה היעילה ביותר ע"י היצע וביקוש וע"י המחירים שאליהם נרחיב בהמשך!.

אני מתחיל- אם היינו לוקחים את עצמינו במכונת זמן לתחילת תקופת האנושות היינו יכולים לראות כבר שם איך כלכלה התחילה, היינו יכולים לראות שבטים פרוסים בכל מיני מקומות בעולם , חלק ליד הנהר חלק בשדות הפתוחים חלק קרוב לאוקיינוס וכו… כלומר כל שבט פיתח לעצמו משק חקלאי מסויים.

בבקר , דייג , גידול ירקות ופירות וכו, לכל שבט היה את היתרון היחסי שלו מול שבט אחר.

אם שבט זולו היה חי ממשק המים והדייג ומשק גולו היה חי מבקר וחלב בלבד ויום בהיר אחד לשני השבטים נמאס מלאכול את אותו האוכל אז הם החליטו לסחור בינהם כלומר מים עבור חלב או דגים עבור בשר (לדוגמא) , אבל רגע רגע על פי מה נקבע כמה דגים נקבל עבור בשר או כמה חלב נקבל עבור מים?!?!? הרי באותם זמנים עתיקים ממש בהתחלה היה מאוד קשה לאמוד את שווי של השלל וגם יכול להיות מצב שחלק משבט זולו היה אלרגי לדגים וחלק משבט גולו היה אלרגי לחלב או בקר כלומר שלא שווה להם לקיים את הסחר חליפין בצורה כזו ,כלומר שהם היו צריכים לקבוע על מוצר אחד שיכולו להחליף בינם לבין עצמם על ידי שווי קבוע , שני השבטים הבינו שהם נורא אוהבים לעשן טבק ולכן החליטו שכל פעם שירצו לסחור על כמות מסויימת של בשר או דגים יוכלו לשלם עליהם בעזרת טבק , כלומר אנחנו מבינים שזו הפעם הראשונה שנקבע שווי לכל מוצר בצורה אינדיבידואלית , תשלום זה נקרא בעצם כסף סחורות כי אנחנו משלמים על מוצרים עם מוצרים אחרים. עכשיו נשאלת השאלה כמה טבק שווה חלב?

זה תלוי בכמויות בשוק. כמה טבק יש? כמה לחם יש? כמה חלב יש? וכמה אנשים רוצים את הדברים האלה?

הנה, בדוגמה שלנו, שבה יש רק שני שבטים ובואו ניתן דוגמא למספר אנשים באותה תקופה שהיו אלרגיים לחלב , יש הרבה יותר חלב ממה שאנשים צריכים (כלומר, מהביקוש לחלב), ולכן החלבן (השבט שעוסק במשק חקלאי בבקר) יסכים לקבל פחות סיגריות ממה שהיה רוצה על כל כוס חלב.

הוא מעדיף מעט סיגריות על פני שפיכת החלב

והנה, אנחנו מסכמים את השלב השני: לאט לאט התגבש הרגל להשתמש בסחורה שכולם רצו, והסחורה הזו ביטאה בערך שלה את היחסים שבין כמויות המוצרים לבין כמויות האנשים שרוצים אותם

אם השנה היא שנת בצורת ובקושי יש לחם, יצטרכו לשלם עבורו בהרבה יותר סיגריות .

אז אני מסכם מה היה לנו היום במאמר זה , בעצם הבנו איך ולמה נוצרה הכלכלה (תקצוב משאבים בצורה יעילה) ואיך היצע , ביקוש וסחר הם חלק בלתי נפרד  ממשוואה זו. אבל הכי חשוב , נוכל להבין שכדי שהמושג הזה שנקרא כלכלה הצליח רק בגלל שהיה שיתוף פעולה בין שבטים כלומר הם כביכול עסקו בייצוא וייבוא ולא התקיימו בתוך משק סגור אלא פתחו את שעריהם אל שווקים אחרים (תצטרכו לזכור את המשפט הזה טוב , כי אנחנו נחזור לפה).

בהמשך הטור אנחנו נבין שבדרך כלל הנטיה היתה להשתמש במתכות יקרות, ובמיוחד במסחר בזהב.

מפני שהזהב עמיד. הוא לא מתייבש או מתיישן או נרקב וקל לחתוך אותו לחתיכות.

ובנוסף נראה איך התפתחו הבנקים למה שהם היום.

המכללה עוסקת בלימודי שוק ההון ומסחר בלבד, אינה מספקת שירותי ייעוץ השקעות כהגדרתם בחוק, ואינה בעלת רישיון מכוח החוק. יודגש: מבזקי המידע והשיעורים בחדרי המסחר כוללים נתונים כלליים אודות אירועים בשוק ההון, ואינם מתיימרים להוות תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של אדם מסוים